מילים ולחן: אהרן רזאל
מתוך האלבום “קבעתי את מושבי” (2012)
כאדם הרץ בשדה הקרב, חצים מכל צדדיו, עיניו
שולח למרום, חומק עובר מבין שריקות,
הוא מחפש לו מחסה בו יסתתר יהיה אשר יהיה
זוחל, אולי פצוע, פתאום מבחין: בצד עומד לו קיר רעוע
וכך אמר לי פעם הרב, סוגר הדלת מאחוריו,
“נכנסת לבית המדרש, מצאת מקלט בשדה הקרב
יתישב אל מול גמרא, מגן תהיה לו בעת צרה
הפך בה והפך בה, יומם ולילה הגה בה
כי אין עצה ואין תבונה מלבדה”
אז תביאו לי עשרה אנשים! עשרה אנשים שמוכנים,
לעמוד איתי על הגג ולצעוק, ה’ הוא האלוקים!
בחוץ רוחות ורעמים ביקשתי דעת ביקשתי פנים
שבעתי הבטחות ועטיפות בשלל צבעים
והוא יושב רכון בלב חדרו, אם יש איזה זרם הוא ילך נגדו
דלות ושקט מסביב, אפשר לשאול אך הוא אינו משיב
וכך אמר לי פעם הרב, סוגר הדלת מאחוריו…
עברתי פעם בשכונת מגורים ליד בית, החלונות היו פתוחים,
הצצתי פנימה, רואה אנשים יושבים ולומדים, גם אני נכנס
מתישב ללמוד. “שלום עליכם”, נגש הרב, “מאין אתם”?
“עברתי במקרה”, אמרתי לו, “נמשכתי אל האור שבקע מבפנים”
“תשמע סיפור מרגש”, אומר לי הרב,
“אני תמיד חושש מהרעש הרב של הלומדים,
זו שכונת מגורים, סגרתי את התריסים
לא עברה שעה, דפיקות בדלת, בחוץ זקנה אחת עומדת,
קצת נבוכה אך בקול איתן, אותי היא שואלת
למה סגרתם את התריסים? למה החלונות פה מכוסים?
על אף שקשה לי ללכת, אני עוברת פה כל יום כמה פעמים,
אני חולה ואינני צעירה, ואין מזור לי ורפואה
כי אם לראות אתכם לומדים, כי אם להביט בכם יושבים ולומדים
אז אנא פתחו שוב את התריסים!”
אז תביאו לי עשרה אנשים…
—
דף הפייסבוק של אהרן רזאל:
http://goo.gl/mKJ2qq
האתר של אהרן רזאל:
http://aharonrazel.co.il
You may also like
